החוק בישראל חד משמעי: הזרקת בוטוקס וחומרי מילוי היא פעולה רפואית המותרת לרופאים בלבד, ולא לקוסמטיקאיות ולא לאחיות באופן עצמאי. קוסמטיקאית שמזריקה בוטוקס או חומצה היאלורונית עוברת על החוק, גם אם היא מנוסה, גם אם היא עברה "קורס הזרקות" בחו"ל, וגם אם המחיר מפתה. אני כותבת את זה לא כדי להפחיד, אלא כי אני פוגשת במרפאה את התוצאות של הבלבול הזה, ומגיע לכן לדעת בדיוק איפה עובר הקו.
מה בדיוק קובע החוק
לפי פקודת הרופאים והנחיות משרד הבריאות, הזרקה של תכשיר רפואי לגוף האדם, ובכלל זה רעלן בוטוליני וחומרי מילוי, מוגדרת "עיסוק ברפואה". המשמעות פשוטה: רק בעל רישיון רופא ישראלי בתוקף רשאי לבצע אותה. משרד הבריאות אף פרסם לאורך השנים אזהרות חוזרות לציבור מפני הזרקות אסתטיות בידי מי שאינם רופאים, לאחר שורת מקרים של נזקים שהגיעו לחדרי מיון.
כמה הבהרות חשובות למונחים שמסתובבים בשוק:
- "קוסמטיקאית רפואית" היא לא הסמכה להזרקות. אין בישראל שום תעודת קוסמטיקה שמתירה החדרת מחט עם תכשיר רפואי לעור.
- אחות מוסמכת אינה רשאית להזריק בוטוקס או פילרים באופן עצמאי. הזרקות אסתטיות אינן נכללות בפעולות שאחות מבצעת בעצמה.
- קורסים והשתלמויות, מרשימים ככל שיהיו, אינם תחליף לרישיון רופא. תעודה על הקיר היא לא היתר חוקי.
למה החוק כל כך מחמיר? כי הפנים לא סלחניות
ההבדל בין רופא למי שאינו רופא הוא לא רק פורמלי. הוא נוגע לשלושה דברים שקורים בחדר הטיפולים:
אנטומיה. בפנים עוברים עורקים שחסימה שלהם בחומר מילוי עלולה לגרום לנמק של רקמה, ובמקרים נדירים אף לפגיעה בראייה. רופא לומד את המפה הזו שנים, יודע היכן לא מזריקים, ומזהה סימני אזהרה בשניות.
טיפול בסיבוך. חסימת כלי דם דורשת הזרקה מיידית של היאלורונידאז, האנזים שממס חומצה היאלורונית, שעליו כתבתי במאמר כך ממיסים חומצה היאלורונית. קוסמטיקאית לא מחזיקה את החומר הזה, לא רשאית להשתמש בו, ולא הוכשרה לזהות את הרגע שבו הוא מציל רקמה. במילים אחרות: גם אם ההזרקה עצמה עברה חלק, אין רשת ביטחון.
החומר עצמו. רופא רוכש תכשירים מאושרי משרד הבריאות מיבואן מורשה, עם שרשרת קירור מתועדת. בשוק הלא חוקי מסתובבים חיקויים, תכשירים מדוללים וחומרים שיובאו במזוודה. על חלק מהנזקים שראיתי אי אפשר היה בכלל לדעת מה הוזרק.
איך מזהים שאתן במקום הנכון
- בודקים את שם המזריק במאגר הרישיונות של משרד הבריאות. זה מאגר פתוח באתר המשרד, והבדיקה לוקחת דקה.
- מבקשים לראות את אריזת התכשיר לפני הפתיחה. רופא מסודר ישמח להראות.
- שמים לב לסביבה: מרפאה עם תיק רפואי, שאלון בריאות וטופס הסכמה מדעת, לא כיסא בסלון יופי בין מניקור לשעווה.
- נזהרים ממחירים נמוכים בצורה קיצונית ומ"מבצעי סטורי" ללא פגישת ייעוץ. סימני האזהרה המלאים מרוכזים במאמר איך בוחרים מזריק.
וזו הזדמנות להזכיר: גם אצל רופא, טיפול טוב מתחיל בייעוץ אמיתי. כך אני עובדת גם בטיפולי בוטוקס וגם בעיצוב שפתיים: קודם שיחה ובדיקה, רק אחר כך החלטה.
הוזרקתן בעבר אצל מי שאינו רופא? זה מה שעושים
קודם כל, בלי בושה ובלי הלקאה עצמית. הרבה נשים הגיעו למקומות האלה בתום לב, בעקבות המלצה של חברה או עמוד אינסטגרם משכנע. מה שחשוב עכשיו:
- אם יש כאב מתגבר, הלבנה של העור, שינוי צבע כחלחל, פצעים או הפרעת ראייה כלשהי, פונים מיד לטיפול רפואי. אלו סימנים דחופים.
- גם אם הכל נראה תקין, שווה בדיקה אצל רופא אסתטי: נמשש, נבחן את האזור, ננסה לברר איזה חומר הוזרק ונחליט יחד אם צריך לעשות משהו, ולפעמים התשובה היא שלא צריך.
- שומרים כל תיעוד שקיים: התכתבויות, קבלות, שם התכשיר אם צוין. אפשר וכדאי גם לדווח למשרד הבריאות, כדי להגן על הבאות בתור.
שורה תחתונה
החוק לא נכתב כדי להגן על הרופאים, הוא נכתב כדי להגן עליכן. הפער בין הזרקה חוקית ללא חוקית הוא לא פער של יוקרה, הוא פער של רשת ביטחון רפואית שנמצאת שם בדיוק לרגע שבו משהו לא מתנהל כמתוכנן. אם יש לך ספק לגבי טיפול שעברת, או שאת רוצה פשוט להתחיל נכון, אפשר לתאם פגישת ייעוץ ללא עלות דרך עמוד יצירת הקשר.